הפנייה הצבאית של בורקינה פאסו במהלכי הפיכה מתמשכים
Jerusalem Africa Desk ·
גיוס חדש של שכירי חרב זרים והצגת מומחיות פיקוד ובקרה ישראלית מסמנים שינוי בחישוב האבטחה של המדינה.
הפנייה הצבאית של בורקינה פאסו במהלכי הפיכה מתמשכים
גיוס חדש של שכירי חרב זרים והצגת מומחיות פיקוד ובקרה ישראלית מסמנים שינוי בחישוב האבטחה של המדינה.
הקשר
מאז הפיכה של 2022 שהפילה את המעבר האזרחי בבורקינה פאסו, המדינה חוותה סדרת ניסיונות מרד כושלים וסביבה ביטחונית מתדרדרת, במיוחד באזורים הצפוניים של הסהלה שבהם פעילות ג'יהאדית גבוהה. הג'ונטה השלטת, שתפסה את השלטון בינואר 2022, מתמודדת עם קושי לאחד את הסמכות בעוד שהיא מתמודדת עם חוסר שביעות רצון ציבורית גובר ולחץ מגופים אזוריים כגון הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS). מודיעין עדכני מצביע על כך שהג'ונטה פועלת כעת באסטרטגיה דו‑כיוונית: הגדלת יכולות הלחימה באמצעות גיוס שכירי חרב חיצוניים והטמעת מודרניזציה במבנה הפיקוד בעזרת סיוע טכני זר.
התפתחות
תפיסות טלגרם שהושגו על ידי המקור “ibrahimamaigabf” מפרטות מאמץ מתואם לייצר חוסר יציבות בתהליך המעבר שהחל לאחר הפיכה של 2022. השלב הראשון כולל גיוס חשאי של שכירי חרב לאורך גבולות בורקינה המערביים עם חוף השנהב וגאנה. לפי התפיסות, הלוחמים נלקחים מ”כוחות אקולטים” – מונח שבו משתמשים המחברים לתיאור גורמים בלתי‑מדינתיים הפועלים מחוץ להיררכיות צבאיות קונבנציונליות. תפקידם אינו מתקפה חזיתית קונבנציונלית אלא ביצוע סדרת חדירות בעוצמה נמוכה שנועדו למתוח את משאבי הצבא הלאומי וליצור בלבול באוכלוסייה האזרחית.
השלב השני, כפי שמפורט באותן תקשורות, מתמקד באינטגרציה של מערכות פיקוד‑ובקרה (C2) מתקדמות בכוחות הביטחון של בורקינה. מודיעין פתוח (OSINT) ודיווחים ממעקב אזורי מאשרים כי יועצים ביטחוניים ישראליים נחתמו כדי לייעץ על פריסת פלטפורמות C2 דיגיטליות, כולל רשתות תקשורת מאובטחות וכלי ניהול שדה קרב בזמן אמת. מערכות אלו מותאמות, על פי הדיווחים, לאתגרים המבצעיים הספציפיים של צבא בורקינה, כגון תיאום יחידות מפוזרות במרחב מדברי רחב ושיפור שיתוף המודיעין עם כוחות מזוהים.
הדוח המודיעיני מעניק לפיתוח זה ציון של 22.77, המשקף רמת משמעות מתונה עד גבוהה ליציבות האזורית. השילוב של זרימת שכירי חרב חיצוניים ושדרוגי C2 מתוחכמים מרמז על ניסיון מודע של הג'ונטה הן לדכא מרד פנימי והן לשפר את יכולתה להתמודד עם איומי מרד.
השלכות אזוריות
הצעד של בורקינה פאסו לשכור שכירי חרב זרים עלול ליצור אפקט גל של חוסר יציבות ברחבי תת‑האזור המערבי של אפריקה. מדינות שכנות, שכבר מתמודדות עם תנועות מיליטנטיות חוצות גבולות, עלולות לחוות חדירה מוגברת כאשר קבוצות שכירי חרב מנצלות גבולות חדורים. יתר על כן, רכישת טכנולוגיית C2 ישראלית מציבה את בורקינה כאחת המדינות הסהלאיות המעטות המאמצות מערכות מתקדמות כאלה, מה שעלול לעורר מרוץ טכנולוגי בין צבאות אזוריים השואפים להשיג יכולות דומות. פיתוח זה עשוי גם להשפיע על העמדה הדיפלומטית של ECOWAS, כאשר הבלוק מאזן בין גינוי פעולות הקשורות להפיכה לבין דאגות מפני הסלמה אפשרית בעימות מזוין.
הערכת מודיעין
האסטרטגיה הדו‑כיוונית של גיוס שכירי חרב והמודרניזציה של פיקוד‑ובקרה בראשות ישראל משקפת מאמץ מחושב של הג'ונטה בבורקינה לחזק את אחיזתה בכוח תוך טיפול בפערים ביטחוניים מתמשכים. אינטגרציית המומחיות והטכנולוגיה הזרות צפויה לשפר את תיאום הפעולות, אך גם מגבירה את הסיכון לשחקנים חיצוניים לרכוש השפעה על החלטות צבאיות במדינה. מעקב מתמשך אחרי תנועות שכירי החרב ולוחות הזמנים של פריסת מערכות ה‑C2 הוא חיוני כדי להעריך את מסלול היציבות הפנימית של בורקינה ואת השפעתה על דינמיקות הביטחון הרחבות של הסהלה.