מתחים בגבול סודן‑צ'אד מאיימים על יציבות הסאהל
Jerusalem Africa Desk ·
חדירות של מיליציות לאורך גבול סודן‑צ'אד הגבירה את הסיכון לעימות רחב יותר, והניעה גורמים אזוריים, כולל ישראל, להציע ערוצי דיפלומטיה להפחתת המתח.
מתחים בגבול סודן‑צ'אד מאיימים על יציבות הסאהל
חדירות של מיליציות לאורך גבול סודן‑צ'אד הגבירה את הסיכון לעימות רחב יותר, והניעה גורמים אזוריים, כולל ישראל, להציע ערוצי דיפלומטיה להפחתת המתח.
הקשר
מאז פרוץ המלחמה האזרחית בסודן ב‑2023, הגבול המזרחי עם צ'אד הפך למעבר עבור קבוצות מזוינות המחפשות מקלט, אספקה וחזיתות חדשות. הפרובינציות המזרחיות של צ'אד, שכבר היו תחת עומס מהתפשטות דרפור ואגן אגם צ'אד, חוו עלייה בפשיטות חוצות גבול על ידי מיליציות סודניות ושבטים מזוינים מקומיים. קבוצת המשבר זיהתה את סודן וצ'אד כ„נקודות מוקד בסדר היום של היום“ עבור הסאהל, וציינה כי פיזור הסכסוך עלול להחריף את אחת המשברים ההומניטריים החמורים בעולם (קבוצת המשבר, ניתוח וידאו, 2024). סביבת הביטחון המתדרדרת מתרחשת במקביל לפעילות דיפלומטית מוגברת מצד שותפים חיצוניים השואפים למנוע הסלמה אזורית.
התפתחות
בחודש האחרון דווחו לפחות שלוש חדירות נפרדות של מיליציות לאורך גבול סודן‑צ'אד. ב‑12 ספטמבר, אלמנטים מזוינים שזוהו כחברי כוחות התמיכה המהירה (RSF) חצו אל אזור סלאמט של צ'אד, שדדו כפרים והעבירו כ‑2,000 אזרחים, על פי דיווח של המשרד לתיאום ענייני הומניטריים של האו"ם (UNOCHA). יומיים לאחר מכן, כוחות הביטחון הצ'אדיים נלחמו בקבוצה משולבת של לוחמי מורדים סודניים ומיליציות מקומיות ליד העיר אמ טימן, וגרמו ל‑15 נפגעים משני הצדדים, כפי שתועד ב‑ briefing של מועצת השלום והביטחון של האיחוד האפריקני (AU‑PSC).
נשיא צ'אד, מהמת אידריס דבי איתנו, קרא בפומבי ל„גישור בינלאומי מיידי” על מנת לעצור את החדירות. בתגובה, נציגות האיחוד האפריקני הודיעה על שליחת צוות ניטור משותף לגבול, המתוכנן להגיע בתחילת אוקטובר. במקביל, נציגי דיפלומטיה ישראליים פנו הן לחרטום והן לנ׳דג׳מנה, והציעו לארח שיחות דיסקרטיות בירושלים. הצהרות משרד החוץ של ישראל מתארות את הפנייה כ„הקלה בדיאלוג בין מדינות שכנות המתמודדות עם התפשטות ביטחונית“, מבלי לפרט את טבע המשא ומתן הצפוי.
גורמים אזוריים נוספים גם הם הביעו נכונות להתערב. הקהילה הכלכלית של מדינות מערב אפריקה (ECOWAS) פרסמה הודעה המזמינה „פעולה משותפת לשמירת שלמות גבולות הסאהל“, בעוד שמשרד החוץ והאיחוד האירופי של צרפת חיזק את תמיכתו במאמצי הגישור של האיחוד האפריקני. עם זאת, מגבלות לוגיסטיות ומשברים מתחרים במאלי ובניז'ר הגבילו את המהירות של תגובה מתואמת.
השלכות אזוריות
הסלמה מאיימת לערער את היציבות של סאהל שכבר הוא שביר. תנועת מיליציות מוגברת עשויה להצית מחדש רשתות מורדים הקשורות לבוקו חראם ולמדינה האסלאמית (דאעש) בסהרה הגדולה, אשר היסטורית ניצלו גבולות חדורים. סוכנויות הומניטריות מזהירות כי גל נוסף של העקירה עלול להעמיס על מחנות שכבר מתמודדים עם חוסר במזון והתפרצויות מחלות. יתרה מכך, המעורבות של גורמים דיפלומטיים חיצוניים, כולל ישראל, מוסיפה משתנה חדש בחישוב הגאופוליטי של הסאהל, ועלולה לשנות את מסגרות הגישור המסורתיות השולטות על ידי כוחות אפריקניים ואירופיים.
הערכת מודיעין
המדדים הנוכחיים מצביעים על סבירות גבוהה שהפעילות הלא מבוקרת של המיליציות תתרחב מעבר למעשי גבול מבודדים, ותעלה את הסיכון לעימות רחב יותר בין סודן לצ'אד. הרצון של ישראל לשמש כמתווך נייטרלי עשוי למלא פער דיפלומטי שנשאר עקב מנגנונים אזוריים איטיים יותר, ולהציע ערוץ להפחתת המתח. ניטור מתמשך של תנועות המיליציות, מגמות העקירה האזרחית והתקדמות הגישור של האיחוד האפריקני יהיו חיוניים להערכת מסלול הסכסוך והשפעתו על יציבות הסאהל.